#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן היתר מצטרף לאיסור אליבא דר' אבהו אמר ריו""ח?<br>ומה הוסיף זעירי? וכמאן?<br>ומה הקשתה הגמ' שהיה לו למנות עוד? ומה התירוץ?"	"רק באיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה משרת.<br>זעירי הוסיף אף חמץ בל תקטירו, וכר""א דדריש כל.<br>והקשו דלדידיה ה""ה חמץ בפסח, ואמרו דאה""נ אלא דרבותא נקט במקטיר על החמץ לאפוקי מדאביי דיש הקטרה בפחות מכזית."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>בברייתא דרשינן גבי הקטרת שאור, מכל
לרבות מקצתו, ומכי כל לרבות עירובו.</div>
<div>מהו מקצתו לאביי ולרבא?</div>
<div>ואליבא דאביי ל""ל קרא לעירובו?</div>"	"<div>לאביי מקצת כזית, לרבא מקצת קומץ, אבל
יש בו כזית.</div>
<div>ואליבא דאביי דסגי בחצי כזית לא בעינן
קרא לעירובו דהיתר מצטרף לאיסור, ובע""כ דמפרש דאף היכא דנמחה ואינו בעין
חייבים עליו.</div>"	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>בברייתא דרשינן גבי הקטרת שאור, מכל
לרבות מקצתו, ומכי כל לרבות עירובו.</div>
<div>מהיכן למד זעירי היתר מצטרף לאיסור
לרש""י ולתוס'?</div>
<div>ומדוע דרשה זו אתיא רק אליבא
דר""א? ומה הקשו מזה התוס' על רש""י?</div>"	"<div>לרש""י יליף זעירי ממקצתו, וכאביי
דהיינו מקצת כזית. [והקשו תוס' דא""כ מאי קאמר לאפוקי מאביי הרי הוא דורש
כמותו].</div>
<div>לתוס' יליף מעירובו, דהיינו לא רק מקצת
קומץ, אלא אף שבאותו מקצת אין כזית אלא ע""י עירוב בהיתר.</div>
<div>ואמרו דזה רק אליבא דר""א דדריש
כל. והקשו תוס' לרש""י דהא רבנן נמי דרשי כי כל, וא""כ חדא דרשא ידרשו,
והיינו מקצתו, ולדידיה היתר מצטרף לאיסור הוא ממקצתו.</div>"	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המקפה של תרומה ושום ושמן של חולין, ונגע טבול יום במקצתן מה הדין?<br>ומקפה של חולין ושום ושמן של תרומה?<br>ומה הקשתה ע""ז הגמ' לרש""י ולתוס'? ומ""ט כל חד ל""ל דחבריה?<br>ומה התירוץ? (בקצרה)."	"פסל את כולן.<br>לא פסל אלא מקום מגעו.<br>לרש""י הקושיא מ""ט אין השום והשמן בטלים ברוב. ולתוס' איירי שהשום והשמן בעין ול""ש ביטול.<br>לתוס' הקושיא מ""ט מטמא מדאורייתא הא אין בו כביצה. (ולשון פוסל משמע דהוא דאורייתא). ורש""י פליג לשיטתו דאוכלין מקבלים טומאה במשהו, ורק אין מטמאים בפחות מכביצה.<br>ומשנינן דהחמירו משום שהזר לוקה עליהם בכזית."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' הקשתה גבי מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה דלא יפסול אפילו מקום מגעו, לרש""י משום ביטול, לתוס' משום שאין כביצה.<br>מה תירצה ע""ז הגמ'? (בכללות).<br>ומה סברת התירוץ לרש""י ולתוס'?<br>ומדוע לא תירצה הגמ' הואיל וזר לוקה עליהם אם ילקט כזית?"	"הואיל וזר לוקה עליו בכזית.<br>לרש""י דחזינן דהוא חשוב ולא בטל לעניין אכילה, לכך גם לא בטל למגע.<br>לר""ת דהואיל ובאכילה ההיתר כמצטרף לאיסור שהרי אם היה מלקט בעין היתה בטלה דעתו, ולזה הוא מצטרף גם לעניין הטומאה להשלים שיעור כביצה.<br>אבל מצד הליקוט עצמו לא יכלו לומר, דהמלקט כה""ג בטלה דעתו ואי""ז סיבה למנוע את הביטול."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרינן דהנוגע בשום ושמן של תרומה שבמקפה פסל מקום מגעו, הואיל וזר לוקה עליו בכזית.<br>מ""ט הזר לוקה עליו לס""ד דאביי?<br>ולדחיית רב דימי?<br>ומ""ט פליגי רבנן עליה דר""א בכותח הבבלי ולא אסרי מה""ט?"	"לאביי משום דהיתר מצטרף לאיסור. וזה רק אליבא דר""א, ורבנן לית להו הא דהיתר מצטרף לאיסור, ולהכי פליגי עליה בכותח.<br>לרב דימי משום דאיכא כזית בכדי אכילת פרס וכזית בכדא""פ דאורייתא.<br>ורבנן פליגי עליה דר""א בכותח הבבלי, משום דכדרך אכילתו אין בו כזית בכדא""פ, ואי שריף ליה מישרף בטלה דעתו אצל כל אדם."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אביי הקשה לרב דימי וכי כזית בכדא""פ דאורייתא.<br>והא מתני' היא בכריתות דכל האוכלין מצטרפין בכזית בכדא""פ?<br>וכן דיש לאסור מדאורייתא מהא דילפינן ממשרת לעשות טעם כעיקר?"	"ס""ד דהוא רק באכילה בעין, אבל בתערובת אין משמעות למה שיש באיסור כדי כזית בכדא""פ.<br>ומשרת לחייב בטעם כעיקר לא יתקיים לס""ד דאביי אלא בבולע פת שבלוע בה כזית שלם של יין בבת אחת, אבל צירוף דכדא""פ לא עבדינן בתערובת."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט אמרינן בשתי מדוכות ובשתי מגורות שאני אומר, לסברת אביי? (בקצרה).<br>ולתירוצו דרב דימי?"	"לאביי: משום דכזית בכדא""פ בתערובת לאו דאורייתא. והיתר מצטרף לאיסור ל""ש כה""ג דנפישי חולין.<br>לרבי דימי: במדוכות משום דתרומת תבלין דרבנן. ובמגורות דאיירי בתרומה בזה""ז דרבנן."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אביי הקשה לרב דימי דאי כזית בכדא""פ דאורייתא, לית לן למימר שאני אומר במדוכות וקופות.<br>מדוע לא יקשה גם לדידיה מצד מה דהיתר מצטרף לאיסור? <br>ומ""ש מכותח ומדוכות דלא אמרינן הכי?<br>וא""כ ל""ל כלל לטעמים אחרים להתיר ולא סגי בה""ט גופא?"	"במדוכות אה""נ וכך הקשתה הגמ'. ובקופות אמר אביי דלדידיה א""ש משום דאיירי בנפישי חולין, וכה""ג אין היתר מצטרף לאיסור.<br>ובכותח ומדוכות אע""ג דנפישי חולין היתר מצטרף לאיסור, משום דאיירי במין באינו מינו הנותן טעם וכה""ג לא בעינן נפישי. אבל קופות איירי במין במינו דליכא טעם.<br>ואע""ג דליכא טעם ומדאורייתא בטיל, מ""מ לית לן להקל בתרומה אלא בצירוף טעם אחר דכזית בכדא""פ לאו דאורייתא."	נזיר דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"התוס' פירשו דההיא דב' קופות איירי במין במינו, ואפ""ה הקשה אביי לרב דימי דאי כזית בכדא""פ דאורייתא, יש לנו לגזור מינו אטו שאינו מינו.<br>מדוע לא יקשה כן לאביי גופיה דכיון דהיתר מצטרף לאיסור באינו מינו (אף דנפישי חולין) ה""ה דבמינו גופיה יהיה איסור?"	"כתבו תוס' לחלק דההיא דכזית בכדא""פ דאורייתא שייך גם במינו היכא דיהיה האיסור ניכר ולא בטל ברוב. ולהכי שייך למיגזר אטו אינו מינו.<br>משא""כ הא דהיתר מצטרף לאיסור לעולם לא יהיה בנפישי חולין במינו דאין הטעם ניכר. ול""ש לגזור אטו מינו."	נזיר דף לו		
